דף ציטוטים להורדה, לגזירה ולהדבקה במחברת הכתיבה האישית. אפשר לבחור ציטוט אחד ומשם להתחיל לכתוב.

התבוננות אישית על אסתטיקה, יצירה, כתיבה, והדרך שבה פרטים קטנים מצטרפים לאורך השנים לכדי עולם שלם.

מה קורה כשאנחנו מפסיקים לחפש מחסה ונשארים רגע בתוך מה שמתרחש? בתרגיל זה נצא באמצעות הדמיון להליכה בגשם, נקשיב למה שעולה בנו לאורך הדרך ונגלה איזו פעולה מבקשת להופיע מתוך ההרגשה עצמה. Rain drops on water. Photo by Natalie Shriki. כתיבה דמיונית בזמן הווה תרגיל זה מבוסס על כתיבה דמיונית בזמן הווה. אנחנו נכנסים באמצעות הדמיון אל מקום או התרחשות וכותבים אותם כאילו הם קורים עכשיו. הכתיבה נשענת על החושים, על הרגשות ועל מה שעולה תוך כדי הדרך, בלי לדעת מראש לאן נגיע. בחירת נוסח תרגיל

בין אם אנחנו יושבים בטבע ובין אם אנחנו נכנסים אליו באמצעות הדמיון, התרגיל מזמין לעצור לרגע, להתבונן פנימה ולהקשיב למה שמבקש את תשומת הלב שלנו עכשיו. Tree trunk and roots. Photo by Natalie Shriki. כתיבה דמיונית בזמן הווה כתיבה דמיונית בזמן הווה היא דרך להיכנס אל מקום, מצב או התרחשות באמצעות הדמיון ולכתוב אותם כאילו הם קורים עכשיו. הכתיבה נשענת על החושים, על הרגשות ועל מה שעולה תוך כדי התהליך, בלי לכוון או לדעת מראש לאן נגיע או מה יתגלה. 1. נבחר מקום בטבע אליו נלך כדי להיות עם

יש מילים שנשארות איתנו שנים ויושבות לנו על הלב. בתרגיל הזה נכתוב מכתב (שלא ישלח) כדרך לשחרר ולהוריד משקל רגשי, ואז נכתוב מכתב נוסף לעצמנו. Personal letters and photos. Photo by Natalie Shriki. כתיבה דמיונית בזמן הווה נשב במקום יפה בטבע, נקשיב לציוץ הציפורים ונביט בנוף הנשקף או בצומח שמולנו. נבין שהגיע הזמן - יש מילים שצריכות להיאמר למישהו שנפגענו ממנו בעבר. הכאב הישן ממשיך להתקיים בנו לאורך השנים, ולמרות הזמן שעבר הוא תופס בנו מקום ועדיין צובט בלב. 1. למי מיועד המכתב ולמה - נ

העצירה הקטנה הזו מאפשרת לכל אחד להיות רגע עם עצמו, להתחבר פנימה ולאסוף את המיקוד שלו. ההשפעה שלה מורגשת אחר כך במחשבה, בפתיחות כלפי אחרים, ביכולת הביטוי האישית וגם ביצירתיות.

לספר את הסיפור שלי דרך קלפי "התגלות" זו דרך עמוקה להיכרות וגילוי עצמי. כשמחשבה, זיכרון או תחושה מקבלים ביטוי בכתיבה, משהו מהעולם הפנימי נחשף ומתבהר. במקום מחשבות שמסתובבות בראש במעגלים ונותרות כידיעה מרפרפת - הכתיבה יוצרת עצירה, התבוננות והכרה עמוקה יותר במה שקיים בתוכנו. דרך המילים נוצר חיבור לעצמנו, לרגשות שלנו, ולמה שמבקש לקבל מקום ותשומת לב. זו אחת הדרכים שבהן אפשר להשתמש בקלפים - אני כותבת ומזמינה אותך ואותך לכתוב בהשראת הקלפים ולחוות בזמן קצר חוויה אישית של גילוי ע

אפשר להסתכל על זה כסוג של מצפן: כנות עצמית היא הדבר שמניע אותנו בדרך הנכונה. ככל שנשמור עליה, נדע שאנו פועלים נכון. בכל פעם שננסה לקצר, או להעמיד פנים שהבנו, סלחנו, שחררנו - האמת תתגלה בפנינו.

תמיד יש בנו שאלה פנימית שמחפשת תשובה, ההרגל הנפוץ הוא לחפש או לחכות שזו תגיע מהעולם הסובב אותנו. התבוננות עצמית באמצעות כתיבה מייצרת עבורנו מסלול פשוט שאפשר ללכת בו ולהעמיק פנימה. הכתיבה מאפשרת לנו לגלות את השאלה, לתת לה ביטוי, ולפעמים רק להבין - מה אנחנו בעצם מחפשים, שואלים, חושבים או מרגישים. לפעמים, הכתיבה עוזרת לנו לזהות נקודה מכווצת-מוחזקת שנושאת בתוכה התנגדות אשר חוסמת ומרחיקה מאיתנו את התשובה שאנו מחפשים.

תמיד יש בנו שאלה פנימית שמחפשת תשובה, ההרגל הנפוץ הוא לחפש או לחכות שזו תגיע מהעולם הסובב אותנו. התבוננות עצמית באמצעות כתיבה מייצרת עבורנו מסלול פשוט שאפשר ללכת בו ולהעמיק פנימה. הכתיבה מאפשרת לנו לגלות את השאלה, לתת לה ביטוי, ולפעמים רק להבין - מה אנחנו בעצם מחפשים, שואלים, חושבים או מרגישים. לפעמים, הכתיבה עוזרת לנו לזהות נקודה מכווצת-מוחזקת שנושאת בתוכה התנגדות אשר חוסמת ומרחיקה מאיתנו את התשובה שאנו מחפשים.

כאשר יש כלים פנימיים = יש מעטפת הגנה הבאה לידי ביטוי ביציבות רגשית. יש כוחות פנימיים להיאחז בהם ומקורות מוכרים שניתן לשאוב מהם אנרגיות. יש לך חיבור יציב אל עצמנו, ויש דרכים ושיטות לשמור על מקום חזק וחיובי. הכוחות השליליים לא מצליחים להשפיע בקלות - מצב הרוח יציב, יש דרך לטפח סבלנות ואורך רוח, ויש אמונה פנימית ותחושת ביטחון…

אני זוכרת את היום בו הבנתי כי התבוננות עצמית היא ענין אמיתי ואפילו רציני, כזה שיש לו משמעות בחיים. עד אותו רגע חייתי מתוך אמונה שמה שקיים - נמצא וקורה בחוץ, בעולם. ואילו - רגש, מחשבה, כוונה, תחושה - הם ענין אישי ופרטי שאין לו ערך של ממש במכלול החיים השלם. היה נדמה שכך כולם חושבים ופועלים, ושזו כפי הנראה - הדרך הנכונה או אולי היחידה. לא ידעתי שישנו קשר בין העולם הפנימי לחיצוני, לא הבנתי את ההשפעות ההדדיות בין השניים. חשבתי שלכל אחד יש את מה שיש לו, והוא מי שהוא כי כך יצא ו

התבוננות עצמית תוך יצירת מעברים בין מציאות לדמיון עוזרת להבין באופן מעמיק ויצירתי את הרגשות, המחשבות והתחושות - ומאפשרת לנו ליצור תנועה המובילה להבנה עצמית וליצירת שינויים פנימיים וחיצוניים. איך עושים את זה? מנהלים שיח פנימי הנע בין מציאות לדמיון. השיח מתחיל בחיבור קרוב בין השניים: כתיבת תיאור מציאותי ואחריו חיפוש אחר תיאור מקביל דמיוני. כותבים תיאור חופשי של הרגשה שקיימת במציאות, לדוגמה: תיאור מציאותי: אופי הימים מלווה במצבים שונים ומשתנים של חוסר סדר, חוסר הגיון, חוסר יצי

הקלפים מגיעים עם הנחיות פשוטות לשימוש + תוספת חדשה: תרשים זרימה המכוון ליצירת מהלך פנימי הדרגתי ושלם והנחיות כתיבה בהשראת הקלפים. #1 התבוננות #2 זיהוי התנגדות #3 איזון דרך דמיון #4 יצירת תנועה #5 ביטוי עצמי #6 הגשמת רצון #7 מיקוד פנימי

להיות אמא … תרגיל כתיבה להורים

ההקשבה ללב דורשת מאיתנו פניות וניקיון מחשבתי ולכן אני מציעה להתחיל מכתיבה חופשית קצרה - איפה אנחנו ומה אנחנו מרגישים רגע לפני הכתיבה. ממש לכתוב בחופשיות 2-3 דקות את כל מה שעולה לנו, את מה שקרה לנו היום, מה שרצינו, מה שלא הסתדר, מה שחשבנו עליו וכו'. ואז כששחררנו מעלינו כובד של מחשבות ורגשות ניגש אל כתיבה בהשראת הקלפים.

בין אם אנחנו רוצים להשתמש בקלפים באופן אישי להשראה לכתיבה ולגילוי עצמי שלנו, ובין אם הכוונה היא לעבוד איתם בהנחיה של אדם אחר או קבוצה - חשוב שנכיר את הקלפים ונעבוד איתם באופן אישי. בכל פעם שתרצו להתנסות בעוד דרך עבודה עם הקלפים תוכלו להיכנס לכאן ולמצוא עוד פוסט עם הסבר או כיוון יצירתי ומעניין - וכמובן - ליצור דרכים אישיות לעבודה עם הקלפים.

במבט מהצד - הקדשת 'רגע בזמן' (שזה המצרך הכי יקר שיש לאדם), אך ורק כדי להגיד תודה לעצמו/לעצמה - יכול להיראות מעשה שטותי, מיותר, סתמי, או אפילו מטופש. מה השטויות האלו? למה לי לדבר עם עצמי? ועוד להגיד לעצמי תודה? על מה? ולמה זה חשוב? ואיך זה משנה משהו בכלל? ~ Reachout, Natalie Shriki ,Tel-Aviv, 2011 איכשהו (באמת מבלי שהתכוונו או תכננו), התרגלנו לומר לעצמנו דברים שליליים זה קורה על הדרך, תוך כדי, מעל הכל ולצד הכל (כאילו בשביל לא להפריע לנו או לעצור אותנו), כל כך בשקט עד שאנחנו כמ

הרגשתי שאני קצת מביטה בעצמי מהצד, אבל גם באותו הזמן מרגישה את החלל הריק שיש בפנים, ואת העולם הגדול שיש בחוץ. לרגעים הכל היה ריק ממשמעות, שטחי, חלול, סתמי.

יש לנו עולם פנימי עשיר ברגשות ותפיסות, רצונות ואמונות, זכרונות וחלומות... אנחנו נושאים אותו איתנו לכל מקום מבלי לעצור כמעט אף פעם כדי להבין מה יש שם בפנים, במה אנחנו מאמינים, דרך אילו עיניים אנחנו מביטים בעולם? הראייה שלנו מושפעת מדברים שקרו לנו לאורך החיים, דברים ששמענו, דברים שלמדנו, דברים שראינו, דברים שאמרו לנו ועוד ועוד. מבלי שאנחנו יושבים ומסננים את מה שנכנס פנימה, הדברים נערמים זה על גבי זה כמו ערימה של ניירות שהודפסו בזה אחר זה. אם אף פעם לא עברנו על הדברים, יש סיכוי