כאשר יש כלים פנימיים = יש מעטפת הגנה הבאה לידי ביטוי ביציבות רגשית. יש כוחות פנימיים להיאחז בהם ומקורות מוכרים שניתן לשאוב מהם אנרגיות. יש לך חיבור יציב אל עצמנו, ויש דרכים ושיטות לשמור על מקום חזק וחיובי. הכוחות השליליים לא מצליחים להשפיע בקלות - מצב הרוח יציב, יש דרך לטפח סבלנות ואורך רוח, ויש אמונה פנימית ותחושת ביטחון…
אני זוכרת את היום בו הבנתי כי התבוננות עצמית היא ענין אמיתי ואפילו רציני, כזה שיש לו משמעות בחיים. עד אותו רגע חייתי מתוך אמונה שמה שקיים - נמצא וקורה בחוץ, בעולם. ואילו - רגש, מחשבה, כוונה, תחושה - הם ענין אישי ופרטי שאין לו ערך של ממש במכלול החיים השלם. היה נדמה שכך כולם חושבים ופועלים, ושזו כפי הנראה - הדרך הנכונה או אולי היחידה. לא ידעתי שישנו קשר בין העולם הפנימי לחיצוני, לא הבנתי את ההשפעות ההדדיות בין השניים. חשבתי שלכל אחד יש את מה שיש לו, והוא מי שהוא כי כך יצא ו
