אולי בקלף הבא - הסיפור שלי דרך קלפי "התגלות"

נטאלי שריקי
11 במאי
זמן קריאה 3 דקות

עודכן: 12 במאי

לספר את הסיפור שלי דרך קלפי "התגלות" זו דרך עמוקה להיכרות וגילוי עצמי.

כשמחשבה, זיכרון או תחושה מקבלים ביטוי בכתיבה, משהו מהעולם הפנימי נחשף ומתבהר. במקום מחשבות שמסתובבות בראש במעגלים ונותרות כידיעה מרפרפת - הכתיבה יוצרת עצירה, התבוננות והכרה עמוקה יותר במה שקיים בתוכנו. דרך המילים נוצר חיבור לעצמנו, לרגשות שלנו, ולמה שמבקש לקבל מקום ותשומת לב.

זו אחת הדרכים שבהן אפשר להשתמש בקלפים - אני כותבת ומזמינה אותך ואותך לכתוב בהשראת הקלפים ולחוות בזמן קצר חוויה אישית של גילוי עצמי וחיבור לעצמך.

קלף #1 — בתוך עצמי

את כל צירופי המילים שמופיעים בקלפים בחרתי מתוך היומנים שלי. בתהליך הבחירה הרגשתי שכל אחד מכיר, בדרך אישית, את הכוונה או התחושה שבביטוי: “בתוך עצמי”. עבורי, הביטוי הזה קיבל משמעות חדשה לגמרי מהרגע שהתחלתי לבקר באופן קבוע בתוך עצמי.

באופן מפתיע, עד גיל 33 הקשר שלי עם עצמי התרחש בעיקר מעל פני השטח. למרות שחשבתי שכיוצרת אני מבלה הרבה בעולם הפנימי — גיליתי שהכרתי רק חלק קטן ממנו. עד שהתחלתי לכתוב ולהביט פנימה, לא באמת הבנתי מהו העולם הפנימי. לא ידעתי כמה דברים נמצאים שם בפנים, והופתעתי לגלות שכל מה שעברתי לאורך השנים - כל מה שהותיר בי חותם - נמצא עדיין בתוכי.

הדימוי שהכי מתאים לתיאור התחושה הזו הוא אקווריום. הגילוי היה שאני עצמי משמשת כאקווריום לכל הרגשות, המחשבות, הזיכרונות, האכזבות, הפחדים והחלומות שלי. כולם חיים ונעים בתוכי - חלק בתנועה מתמדת, חלק מסתתרים מאחורי אבן או צמח, וחלק שקועים בקרקעית.

עד אז בכלל לא חשבתי על עצמי באופן הזה. פשוט חייתי ונעתי מיום ליום בהתאם למה שהתרחש בחוץ ולמה שהתעורר בי בתגובה אליו. היו ימים טובים יותר וטובים פחות, אבל רוב הזמן הייתי רחוקה מעצמי, רחוקה מקרבה אמיתית לעומק הפנימי שלי.

היו כמובן רגעים שחיברו אותי לעצמי ממקום טוב - רגעים של אהבה, טבע, צילום, יצירה, מבט לשמיים, מקום יפה, עזרה לאדם אחר, מבט בעיניים. רגעים שהזכירו לי מי אני. זה קרה לא מעט. ואם היו שואלים אותי אז איך אני מרגישה, הייתי אומרת שטוב לי - ולא הייתי משקרת. היה לי טוב. פשוט עוד לא ידעתי כמה טוב יותר יכול להיות.

במבט לאחור אני מבינה שאלו היו מעין הבהובים - רגעים של שמחה והנאה שנמשכו זמן קצר, ויכלו במהירות להתחלף ברגש אחר. מספיק היה שמשהו מבחוץ יקרה וישפיע עליי רגשית כדי שאאבד את החיבור הפנימי. לא הייתה בי יציבות רגשית; נעתי בגלים, מושפעת משינויי מצב רוח, ממזג האוויר, ומההתנהגות והבחירות של אנשים אחרים.

השוטטות החדשה שלי בתוך עצמי, שהתחילה ב־2011, חשפה בפניי עולם שלם שרציתי להכיר. כל נקודה בו הובילה לגילוי חדש, וכל תנועה בתוכו פתחה דרך להשלמת תהליך רגשי ישן שלא הגיע לשחרור. ככל שהסכמתי לראות מה נמצא שם, ולהרגיש את כל מגוון הרגשות שעלו בי — כך התאפשר לי להשתחרר ממטענים ישנים ולפנות מקום.

כל מפגש כזה עם עצמי פתח בתוכי מרחב חדש לנשימה. משהו שהיה שם כמשקל רגשי כבר לא היה עוד. הרגש השתחרר, והתפנה מקום ממנו יכולתי לחוות את החיים בחופשיות גדולה יותר - להיות פנויה, רגועה, סבלנית ופתוחה לשינויים, לרעיונות ולאפשרויות חדשות.

משהו התעורר בתוכי.