נפילה פתאומית לבור או הזדמנות לבחירה
- נטאלי שריקי

- 13 בינו׳
- זמן קריאה 2 דקות
עודכן: 14 בינו׳

~ Nowhere, Natalie Shriki ,Budapest, 2025
לפני כמה ימים היתה לי התנסות מעניינת, לזמן מסוים "יצאתי" מהעולם שאני חיה בו, מהמקום שמרגיש לי הכי נעים ושלם, מהחיבור הפנימי שלי, ולפתע הייתי בזמן שהוא אחר, זמן שזיהיתי כחוויה מוכרת לי מפעם (כי בעבר חווייתי מצבים כאלו באופן די קבוע).
מה היה שם?
הרגשתי מנותקת, חלשה, חסרת מוטיבציה. הכל היה סתמי, חסר עומק, חסר טעם, חסר ענין מיוחד. לא התחשק לי כלום, פעלתי מתוך תנועה אוטומטית, עשיתי את מה שהייתי צריכה לעשות, את מה שתוכנן לאותו היום, את מה שקבעתי. אבל לא הייתי שם, לא הייתי נוכחת.
הרגשתי שאני קצת מביטה בעצמי מהצד, אבל גם באותו הזמן מרגישה את החלל הריק שיש בפנים, ואת העולם הגדול שיש בחוץ. לרגעים הכל היה ריק ממשמעות, שטחי, חלול, סתמי. התחושות הגופניות הראו סימנים של עייפות, תשישות, שעמום, חוסר ענין, חוסר ודאות, השתרכות אחרי תנועה ופעולה כתגובה למה שקורה. שוב - לא הייתי שם.
איך הגבתי?
לא נלחצתי מהמצב, אלא התבוננתי בו. זה דבר שקורה לי מידי פעם ואני מגדירה אותו כ"נפילה פתאומית לבור", נפילה שמזכירה לי איך זה היה פעם, ואיך זה יכול להיות כשלא נמצאים בחיבור פנימי (כמו שיש לי היום). היום אני רואה "נפילה פתאומית" כהזדמנות ללמידה של משהו חדש, כשיעור שהחיים מציעים לי, כאפשרות שהחיים מגישים לפתחי - ושואלת את עצמי מה אני יכולה לעשות מול זה?
מה אני עושה מול זה?
אני מתבוננת, שואלת שאלות, כותבת, פותחת את הדברים, מנסה להבין, מדייקת את התנועה שלי, משחררת מעלי משהו ישן, מסירה מחסום, מסכימה לראות, ולבסוף - בוחרת את הדבר הנכון לי ומיישמת אותו בפועל בחיי.
מה מחזיר אותי לעצמי?
במקרה הזה מה שהחזיר אותי לעצמי היה נתינה, הקשבה לאחרים, הימצאות למענם, עשייה של דבר שחשוב לי, לימוד של דרך הכתיבה, הכוונה אישית, הצבעה על מקומות שאפשר להציץ בהם, ושיתוף בראייה שלי את הדברים. הנכונות להיות שם למען מישהו אחר, החזירה אותי בדיוק למקום הנכון עבורי.
חיים ללא חיבור פנימי יכולים להיות (אני מבינה ויודעת כי אני זוכרת):
1. תלושים ודהויים, חסרי משמעות עקבית, חסרי טעם ברור, חסרי שמחה.
2. מלאים בהרגשות לא נעימות, מחשבות שליליות, תחושות עמוקות של כאב, רעש בראש.
3. שעמום אחד גדול, רצף של אכזבות, בלבול וחוסר יכולת להחליט, סחרור מחשבתי ועומס פיזי ונפשי.
חיים מתוך חיבור פנימי יכולים להיות (אני יודעת כי אני חיה את זה כבר 15 שנים):
מחוברים ועשירים בצבעוניות ועומק, בעלי משמעות עקבית, בעלי טעם ברור ושמחה פשוטה.
מלאים בהרגשות נעימות, מחשבות חיוביות, תחושות עמוקות של התרגשות ופליאה, שקט בראש.
תענוג אחד גדול, רצף של הצלחות, מיקוד ובהירות החלטה, תנועה חדה ובריאה פיזית ונפשית.
איך אני מציעה להתחיל?
לקנות סט של קלפים התעוררות או התבהרות ולהתחיל לעבוד באופן עצמאי - יש תרגילים והנחיות בבלוג
להירשם למסלול הכתיבה לעבודה עצמאית ולהתחיל לכתוב באופן שבועי קבוע >> לקרוא על המסלול
להירשם לקורס שנפתח בחודש הבא >> לקרוא על הקורס
לעקוב אחרי התרגילים והטיפים שאני מפרסמת בניוזלטר, בלוג, קבוצה שקטה.
להיפגש איתי למפגש קצר בזום (ללא עלות) בו אכוון אותך לדרך הכי מתאימה עבורך להתחלה >> שלחו לי וואטסאפ ונקבע 054-7252195.
"מדהים שהאדם אינו מכיר את ה"עצמי" שלו הכרות אינטימית, אם חושבים על זה."
~ מסלול האהבה, דיפאק צ'ופרה
אנחנו תמיד אלה שיודעים הכל הכי טוב עבור עצמנו, מהסיבה הפשוטה, שרק אנחנו יודעים איך זה להיות - אנחנו.
🌲💌💼
נטאלי שריקי





תגובות