הפסקתי להסכים
יצאתי מהשורה, יצאתי מהקווים של עצמי
הסתכלתי על עצמי ועל הכל, על החיים שלי ועל הסובבים אותי
והבנתי שזה לא נכון לי. לי.
הבנתי שאני לא יכולה להמשיך ללכת ככה
מבלי לדעת שאני פוגעת בעצמי, הורסת לעצמי,
פועלת על אוטומט.
נאלצתי להודות בכך, למרות שזה היה עצוב וקשה - שאיבדתי את הדרך, שאין לי מושג לאן אני הולכת, שאני לא יודעת מה אני רוצה, שאני לא שמחה ומאמינה בחיים כמו פעם, שאיבדתי משהו - דהיתי, דעכתי, נעלמתי לעצמי, נרדמתי בשמירה.
