top of page

'מסע עומק של 'הארה
ללמוד לטפל בעצמך דרך כתיבה

נחל ראש פינה-34S.jpg

נצא למסע מעורר, 
הרפתקה של ממש עם עצמנו, 
נתחבר מחדש, מרצון ובשמחה, 
ונלמד לקבל ולאהוב - אותנו ואת החיים.

"באמצעות בחירה מודעת, לצד ליווי ותמיכה של נטאלי, העזתי לגעת ולהתעמת מול מחשבות ורגשות שהיו תקועים בתוכי שנים רבות. בעדינות והקשבה הצלחתי לגשת לנושא ודרך הכתיבה הצלחתי לבטא רגשות עמוקים שדרכם חשתי שחרור והרפייה עמוקים. כוחות כמו אומץ, חוזק וביטחון באו לידי ביטוי בכתיבה ובאופן עדין החלט אט-אט לטפטף אל תוך התודעה שלי ולהתבטא גם ביומיום שלי דרך התנהגויות וקבלת החלטות."

1.jpg

ננוע באמצעות כתיבה במסלול פנימי, 
נבקר במקומות מהעבר, נדמיין רגעים בעתיד, וניצור מפגשים שירגישו אמיתיים ממש.

הכתיבה במרחב הזה ובמסגרת הזו מרגישה כמו הזדמנות פז לטפל בעצמי. לעשות לעצמי טוב בתוך כל התקופה המורכבת הזו.

אני מקבל זוויות חדשות לגשת אל הכתיבה שלא ידעתי שאני יכול לצלול אליהן ככה. זה מרגיש כמו מקום בטוח ושפוי להיות בו אדם.

לפעמים זה יכול להציף, להיות מסעיר. לא תמיד אני יודע מה לעשות עם זה.

המקום הזה מאפשר לי להיות אמיץ ולהתמסר לזה. לחקור ולהסתקרן, לגלות המון דברים על עצמי.


לפעמים גם פשוט להירגע ולהיות נוכח ברגע.

תודה רבה :)

"

"

IMG_0344S.jpg

נתנסה בכתיבה מקרוב, מרחוק,
נביט לאחור, נביט לפנים,
נכתוב לעצמנו, נכתוב לאחרים.

מה תלמדו במסע הזה?

נגלה את כח הריפוי
הטמון בדמיון ובכתיבה,
ונמשיך הלאה מצוידיים בכלים,
מוכנים לאתגרי החיים הבאים.

UKNU7778_edited.jpg

אני יודעת שמסע אישי יכול להבהיל בהתחלה, מיד עולים כל הקולות המתנגדים, החשש לנסות ולהתאכזב שוב, הפחד מלהרגיש עצב או כאב, ההרגשה שזה הכל מילים ושום דבר לא באמת יכול להשתנות...

יכול להיות ש...?

לא ברור לך מה ניתן לשנות באמצעות כתיבה.

מעייף אותך לחשוב על ההתמודדויות שיג
יעו.

קשה לך להאמין שכתיבה היא כלי כה 
עוצמתי.

אין לך הרבה זמן פנוי לכזה תהליך ארוך.

EXIA6269.JPG

זה לא חייב להיות כזה מכביד או מסובך. אני כאן כדי להראות לך שזה מאוד פשוט ליישום

דמיינו לרגע שתוכלו....

לשחרר פחדים וחששות באמצעות כתיבה

מגע והכרות עם הפחד דרך תרגילי דמיון שלך מול עצמך בכתיבה, במקום בטוח בו הפחד הוא רק רעיון שמתעורר ועולה בגוף וברגש.  

צילומי טבע

1

לשנות דינמיקות במערכות יחסים

שינוי בתקשורת מבלי צורך לדבר עם הצד השני. מתוך כתיבה והתבוננות עצמית על התגובות וההתנהגויות שלך ניתן ליצור מצב חדש.

2

IMG_1660 copyS.jpg

לשחרר מטענים רגשיים מהגוף והנפש

על ידי כתיבה נעורר את רישומי הזיכרון ונאפשר לרגשות הישנים לצאת החוצה. דרך ביטוי עצמי ושינוי נקודת המבט נפתח מרחבים לנשימה.

3

IMG_1669S.jpg

לממש רצונות בשמחה ובחופשיות

להרשות לעצמך לדמיין ולחלום, לזהות את ההפרעות ולפנות את השטחים למען בחירה חופשית וקידום מעשי של כל רצון אישי .

4

11S.jpg

אני מבטיחה לך שלטפל בעצמך יכול להיות פשוט ממה שנדמה לך

יש לי כל כך הרבה שיטות ודרכים לחלוק איתך, כאלו שיעניקו ביטחון, אומץ ורצון ללמוד ולשנות.

11S.jpg

מפגש הכרות והתנסות
ביום רביעי, 10/7
17:00-19:30
עלות: 70 ₪
תמהוודה - נקודת המפגש בין הווה לנוכחות
ראש פינה

להרשמה למפגש הראשון:
נטאלי 054-7252195

על המסע:
9 מפגשים בני שעתיים וחצי
ימי רביעי 17:00-19:30
4 מפגשים ראשונים בחודש יולי,
ו-5 מפגשים נוספים מספטמבר.

100 ₪ למפגש
כולל קבלת סט קלפי 'התעוררות' לעבודה עצמית.

 

הכירו את יוצרת הסדנה

הי, אני נטאלי שריקי 

צלמת, יוצרת ומנחה תהליכי כתיבה

אני עובדת עם כתיבה ככלי לקידום עצמי כבר יותר מעשור ואוהבת להעניק מהידע הזה לאחרים. להתחלה מעוררת השראה לכתיבה יצרתי את סדרת קלפי הארה לביטוי עצמי יצירתי, לשיח מקרב, למפגשים קבוצתיים ולקידום תהליכים אישיים.
שואלים אותי איך אני מתחילה לכתוב, איך אני יודעת מה לכתוב?
הסדנה הזו מלמדת כלים ליצירת תנועה עצמאית בעולם הפנימי ומפתחת כישורי כתיבה והתבוננות עצמית, כך שגם אתם.ן תוכלו לעשות את זה ממש בקרוב. מהנסיון שלי, ברגע שהשער נפתח הזרימה יכולה להיות יומיומית.

נחל ראש פינה-1S.jpg

"שינוי. העצמי הוא שחייב להשתנות ללא הרף. אינך יכול להביא את אותו עצמי מיושן אל העולם ולצפות שהעולם יתחדש למענך."

'דרכו של קוסם', דיפאק צ'ופרה

שואלים אותי

ואם אף פעם לא כתבתי?
זה לא כל כך משנה. לא מדובר בכתיבה יפה או ספרותית, מדובר בפיתוח היכולת להתבונן בעצמך ולתאר את הדברים במילים.

אני אצטרך להקריא או לשתף?
אני מציעה לשתף אבל אף פעם לא דורשת. זה ענין של הרגשה ורצון אישי, ומי שרוצה משתף (וזה תמיד כיף לשמוע).

ואם אני אגלה שזה גדול עלי?
תמיד אפשר לעצור ולחכות לרגע המתאים. הקצב הנכון הוא הקצב שלך.

זה לא ממש
מפחיד להביט פנימה?
זה יכול להרגיש ככה לפני, אבל ברב המקרים מה שקורה בכתיבה מפתיע ממש לטובה. גם אם עוברים דרך מקומות טעונים וכואבים, הדמיון מאפשר לתת לרגשות להשתחרר באופן פרטי ובטוח, ביננו לבין עצמנו, במילים.

ומה אם ניסיתי כבר הכל וכלום לא עבד?
כנראה שלא ניסית הכל. ותמיד אפשר להמשיך לנסות. האם עדיף להפסיק לרצות שיהיה לנו טוב, או להתעקש על כך?

אני אהיה חייבת לספר לך הכל?
ממש לא. לא הכל ולא כלום. הכתיבה והמסע הוא בשבילך וקורה מול עצמך. אני פה כדי לעזור למצוא את הדרך, אבל אני לא צריכה לדעת הכל. מה שחשוב בתהליך זה לספר לעצמך הכל בכנות ופשטות. 

את חושבת שאני אצליח?
לגמרי. בהתחלה בכל פעם שהצלחתי לגלות או לשחרר משהו ממש הופתעתי ולא הבנתי איך עשיתי את זה, תמיד אמרתי לעצמי שאם אני הצלחתי, סימן שכל אחד יכול. 

 

B6.jpg

לדרך שלי לא הגעתי עם ידע מקדים, לא הייתי מעולם בסדנה או ריטריט ולא היה לי קצה של מושג שאני נכנסת למסע שיגרום לי להאמין ככה בחיים. הדבר שהניע אותי קדימה היה צעד קטן ואז עוד צעד קטן. 

כל הזמן שאלתי את עצמי "עד מתי אמשיך לכתוב?" אמרתי לעצמי שכל עוד יש לי מה לכתוב אני פשוט אכתוב ונראה לאן זה יוביל.

הכתיבה גילתה לי דברים שלא ידעתי על קיומם, והביאה לחיי את השקט שחיפשתי והמון המון שמחה (שלא ידעתי שיכולה להיות לי). עד היום הכתיבה משמשת אותי בקידום של כל דבר שאני רוצה להבין, לשחרר או להצליח לעשות.

נחל ראש פינה-40 2S.jpg

מתוך המסע שלי אל עצמי

2011

"אני מתיישבת על קצה המדרכה מעבר לכביש ונושפת אוויר ישן. אני מביטה לשלושת הבניינים הגבוהים בעיניים והם מחזירים לי מבט ישיר. "ככה?" אני שואלת "אחרי כל השנים, אחרי כל המראות, ככה? זה המבט? נטול חמלה, נטול רגש. זה מה שאני בשבילכם? סתם עוד ילדה שגרה פה פעם?" אני שואלת ותוהה במה אני שונה משאר הילדים שגדלו כאן ולמה אני מרגישה כל כך אחרת. אני מביטה ישירות אל הבניין האמצעי, הוא ממשיך להביט בי ולא עונה לי, מוכן להקשיב אך לא מוכן לקחת חלק בדיון הזה. "אין לך שום רגש מיוחד בשבילי? כלום?" את לא מסכנה, קול אומר בראשי ואני מרכינה מבטי. "כן? אז למה אני מרגישה ככה?" אני שואלת בכעס "ואולי אני רוצה לרחם על עצמי פעם אחת בחיים?" אני אומרת ומרימה מבטי בהיסוס, הבניין עומד יציב ומביט בי. אותו מבט, אותו קצב נשימה, כאילו לא אמרתי דבר נורא. "אתה כמו פסיכולוג אתה יודע? נשאר חתום, כלום לא מזיז לך, כלום לא נוגע בך, הכול עובר לידך" אני אומרת וממשיכה להביט ישירות אל הבניין האמצעי, מחכה לתגובה. כעס ממלא את פני ורוח פתאומית נושבת. "חזרתי. לעוד סיבוב. זה לא קשור אליך, אל תיקח את זה אישית. זה כנראה הכל אצלי" אני אומרת ומביטה בחלונות הגבוהים ובדודי השמש. "תגיד, הרבה ילדים באו לדבר איתך ככה? או שזו רק אני, המסכנה היחידה שהחליטה לרחם על עצמה?" אני שואלת והשתיקה מתעצמת, הרחמים גוברים בתוכי ואני מרגישה מוכנה. "זה לא משנה" אני אומרת "אני כאן ואתה כאן וזה כל מה שאני צריכה" אני מהנהנת בראשי ברצינות של אישה ונושמת את החושך שירד אל תוכי."

"תל-אביב" אני אומרת "אני כאן, על אחד מגגותייך". "אולי לא שמת לב אלי" אני אומרת וחשה במבט קצר שהיא מעיפה לעברי "אולי לא הבחנת בי. אבל אני כאן כבר שנים. מחפשת את עצמי בתוכך" אני אומרת ומביטה אל הרחובות מתחתיי. "משכת אותי אליך כשהייתי ילדה. הבטחת לי אחרת." אני אומרת ומבינה "והאמנתי לך. חיכיתי לך בסבלנות גדולה. מתוך ידיעה שיום יגיע ותפתחי בפני את כל האפשרויות, תשחררי אותי מחוקי העיר הקטנה ותעניקי לי חופש להיות." אני אומרת ונושמת את אוויר העיר "עם השנים הציפייה גדלה והעצמתי את יכולותייך. תליתי בך תקוות רבות, רבות מידי אולי." אני נזכרת "דמיינתי שברגע שאכנס אל שערייך ינשרו מעליי ערימות של מטענים ואצא לחופשי" אני אומרת ומחייכת לעצמי, מבינה את התמימות הילדותית ומקבלת אותה. "אבל שתינו יודעות שלא כך היה" אני אומרת ומרגישה אותה קורצת לי, מבחינה בי לראשונה. "בכלל לא שמת לב שהגעתי. הכניסה לא היתה דרמטית. שום שער לא נפתח. שום דבר לא קרה. עמדתי בתוכך והבטתי אל השמיים בשאלה. לא הבנתי איך זה יכול להיות. 'אבל הבטחתם.' רציתי לצעוק בקול ולהאשים 'ואני האמנתי. כמו ילדה קטנה ומטופשת.'" אני אומרת ומתיישבת על רצפת הגג, מבוכה משתלטת עלי ואני מרימה מבט אל עבר העיר ומרגישה שסוף סוף היא מתחילה לראות אותי.

"מולי דלת פתוחה, מיטות וחלון מציצים לעברי ואני מביטה בחדר שלי, חדר ילדותי. שלוש מיטות יחיד מוצבות על שלושת קירות החדר, ארון וספרייה בקיר הרביעי. במרכז החדר עומד שולחן קטן וסביבו שלושה כסאות אדומים, אני מתיישבת על כיסא מוכר ומניחה את פני מעליו, השולחן קריר ואצבעותיי ממששות את המשטח החלק והשריטות הקטנות. אני נזכרת בימי שבת בבוקר, בסדינים המתוחים שהיו הופכים לאוהלים ובתמונת הליצן שתמיד נראה לי יותר עצוב משמח. אני מביטה אל המיטה שלי, ניגשת אליה ופותחת את החלון שמעליה. אוויר הרים צלול, ריחני ומוכר נשאב פנימה אל החדר, החדר לוקח נשימה עמוקה ואיתו גם אני. אני מביטה אל הוואדי הנשקף ואל ההרים הכחולים - הנוף הראשון שלי. שיר מתנגן בראשי ואני מקשיבה למילים ונותנת לזיכרונותיי לעוף באוויר החדש שנושב בי "I don't see the same couleur…"

הסיפורים האישיים ממש מרגשים ורואים שנבחרו בקפידה. התרגילים ממש מדוייקים כדי ליצור תהליך עם עצמך. הסדנא עוזרת לך לדייק את הכיוון והאופי של מחשבותייך, ליישב סתירות פנימיות שאינך חי איתן בשלום, ולאוורר מיני מתחים ורגשות טעונים שיושבים לך על הנשמה.

"

מתוך הסדנה גילוי עצמי דרך כתיבה

"

המסע הזה בשבילך אם...

אתה /  את

רוצה להכיר דרך מיוחדת למימוש עצמי
 

רוצה להאמין בעצמך ובכוחות שלך

רוצה יותר רגעים של שלווה ורוגע 

רוצה לבקש ולקבל יותר מהחיים

5.jpg

המסע הזה לא בשבילך אם...

NOTEBOOK DIARY (54 of 54).jpg

אתה / את

לא רוצה לעשות שינוי בעצמך או במצב הקיים

רוצה שהכל יקרה מהר ואין לך סבלנות לתהליך

רוצה רק להסתכל החוצה ולא להביט בעצמך

11S.jpg

מפגש הכרות והתנסות
ביום רביעי, 10/7
17:00-19:30
עלות: 70 ₪
תמהוודה - נקודת המפגש בין הווה לנוכחות
ראש פינה

להרשמה למפגש הראשון:
נטאלי 054-7252195

על המסע:
9 מפגשים בני שעתיים וחצי
ימי רביעי 17:00-19:30
4 מפגשים ראשונים בחודש יולי,
ו-5 מפגשים נוספים מספטמבר.

100 ₪ למפגש
כולל קבלת סט קלפי 'התעוררות' לעבודה עצמית.

 

IMG_7340.jpg

"למדתי דרך הכתיבה איך לטפל שיח פנימי חומל ואוהב, איך לאפשר לעצמי להסתכל על מחשבות מנק' מבט נוספת, איך להתקרב ולהעז לחלום ולהרגיש אחרת."

IMG_8815.jpg

"אני מקווה שהמסע הזה הוא רק מקטע, חלק ממסע ארוך יותר, שבו אני ממשיך להיות אמיץ וללמוד גם את עצמי. אני בטוח שיש לי המון מה ללמוד. את עוזרת לי לגשת יותר בקלות למכרה הזהב של החקירה הזו."

הדרך שלך copy לוגו בלבדPNG.png
bottom of page