להיות אמא

הבן הבכור שלי (כמעט 17) אמר לי היום: "איך אני אוהב אתכם, אתם כאלו חמודים, זכיתי…"

כשנער מתבגר אומר משפט כזה, מיוזמתו האישית, בחופשיות ובפשטות, מהלב - אני יודעת שאני כאמא עושה משהו טוב, משהו נכון.

יואב ואני, 2011

אני זוכרת שכבר בהריון שלו הבנתי שיחסים בין הורים וילדים הם דבר מורכב - ולכן דורש עדינות ורגישות רבה. שמתי לב שלמרות שהוא עוד לא נולד (ואפילו לא ידעתי אם הוא בן או בת) כבר רציתי בשבילו דברים - שיהיה שמח, שיהיה לו טוב, שלא יקרה לו ככה, שכן ככה…

כשהוא נולד והפכתי לאמא בפעם הראשונה הרגשתי שהתפקיד הכי גדול שלי הוא: לשמור על האושר שלו.

לאט לאט עם ההכרות איתו ואיתי כאמא הבנתי שעלי לייצר תנאים בהם השמחה הטבעית שלו תוכל להתקיים. בדמיון - אני אוחזת במעין כדור שקוף ושומרת עליו שלא יהרס לאורך כל הדרך.

דברים קורים בחיים והמציאות מרובת פנים וצורות, ועל כך אין לי שליטה - לכן מה שמניע אותי כאמא הוא לא לבטל את התרחשויות החיים, אלא ללמוד להגיב אליהם תוך תמיכה רגשית והקשבה אמיתית. 

מאז נולדו לי גם מתן (13) ועידו (7) והקו שמוביל אותי מאז ועד היום הוא לשמור על תקשורת קרובה ופתוחה, להיות שם, לקחת חלק בעולמם, לדבר איתם, לצפות איתם בסרטים או סדרות, לצאת איתם לקניות וטיולים, לבלות ביחד, ליצור ביחד, ואולי הכי חשוב - לצחוק ביחד. 

להיות אמא זו משימה ארוכת טווח שדורשת ממני בכל יום מחדש - להתייצב. רצוי שאגיע עם לב פתוח ומידה טובה של סבלנות - כדי שאוכל להקשיב ולראות ולא לנפנף או להדוף מעלי. 

בשביל שאוכל להיות כזו אמא - עלי קודם כל ובפני עצמי, להתייחס אלי ולהעניק לעצמי את מה שאני מבקשת להעניק לילדיי - תמיכה רגשית והקשבה אמיתית.

לקח לי זמן ולמדתי בהדרגה איך לסדר את התנאים לטובתי - למדתי לקבל את התפקיד, כולל האחריות הרגשית כלפיי עצמי וכלפי הילדים, וליצור יחסים טובים עם כל אחד מהם (בהתאמה לגיל, לתחומי הענין ולשלב בדרך).

כמו כל דבר שאני עושה בחיים - גם כאן אני נעזרת בכתיבה. 

אני משתמשת בה כדי להבין אותי ואת הילד שלי מול כל סוגיה שעולה. בכל פעם שמתעוררים אצלי רגשות לא שקטים, בלבול, חוסר הבנה איך להשפיע או לתקשר, חוסר הצלחה או חוסר הסכמה - אני ניגשת אל הכתיבה.

אני מנסה להבין מול עצמי - מה קורה, מה אני מרגישה, מה אני רוצה, מה הוא רוצה, מה ההתנהגות שלו אומרת, עד כמה אני מקשיבה לו ועד כמה אני מביטה ממקום גבוה או מרוחק, באיזה תפיסה אני מחזיקה שלא מאפשרת לי לשמוע אותו, מה מפחיד אותי שיקרה, ועוד ועוד.

הכתיבה של הדברים יוצרת מעצמה סדר מחשבתי, מורידה את העומס והרעש ומאפשרת לי לשמוע ולהבין את עצמי, ואז את הילד שלי. 

הכתיבה מורידה (או מעלה) אותי לגובה העיניים שלו, עד שאני יכולה להביט בו ולראות אותו, ומשם להבין איך אני יכולה לעזור, או להגיע אליו, או לתקשר איתו. ולפעמים התשובה היא להניח לו. אבל אני צריכה להצליח להביט בו כדי לדעת מה נכון.

זו דרך מעניינת ומרתקת, וכמו כל דבר בחיים מורכבת ופשוטה בו זמנית.

יש רגעים קלים ויש מאתגרים, אבל ברגע שיש כלי שעובד לי - הכל נהיה קל יותר כי אני יודעת מה לעשות. וכשאני רואה את הילדים שלי, כל אחד בעולמו - שמח, רגוע, בטוח, מחייך, אוהב - אני מרגישה שזה עדיין עובד, וממשיכה הלאה.

אני יודעת שלכל אחד מילדיי יש ויהיו אתגרים בחיים, אני מבינה שככה זה, אלו החיים, אין דרך להתחמק מזה, ושום דבר שאעשה לא ייקח מהם את ההזדמנויות והשיעורים.

מתוך ההבנה הזו אני ממקדת את עצמי לא בשינוי פני המציאות, אלא בהכוונה שקטה ונוכחות רגישה לידם, בקרבתם, ביחד איתם, לב אל לב, בשותפות, בהבנה, באכפתיות, באהבה - וזה - רגע אחר רגע, מה שיוצר את האמון היציב ביננו, את תחושת השייכות והחיבור העמוק. 

תרגיל כתיבה להורים:

• לילד יש רצון

• הנטייה הראשונית היא להגיד לו 'לא'

• זה מעורר מריבות וויכוחים, מאבקים ואנרגיות שליליות, זה מרחיק

• מה לעשות?

  
  

הנחיה לכתיבה:

כתיבה חופשית לעצמך, על דף או אפילו בפלאפון (אפשר לזרוק או למחוק אחר כך).

מטרת הכתיבה סדר בבלגן, שקט פנימי במקום רעש

• מה הילד.ה רוצה?

• למה זה הרצון?

• למה הנטייה לומר 'לא'?

• ממה הפחד נובע?

• על מה מנסים לשמור, להגן?

• מה יקרה אם נגיד 'כן'?

• מה יקרה אם נגיד 'לא'?

• האם אפשר לדבר על זה?

• האם נוכל להקשיב?

• מה אנחנו רוצים?

  
  

הרבה פעמים - רק לכתוב את הדברים, בלי טכניקות יותר מידי גדולות, עוזר מאוד, מהסיבה הפשוטה שזה נותן מקום לכל הקולות הפנימיים שעולים במקביל ומתווכחים זה עם זה בתוך הראש שלנו. הם מבלבלים לנו את הרגשות ומובילים לאי נוחות, כעס ומתח גדולים. לפעמים הסערה הפנימית מתפרצת החוצה אל עבר הילד או הילדה - וזה מרחיק, מבהיל, ולא נעים לשני הצדדים.

הכתיבה מאפשרת לרגש הטעון לקבל מקום במרחב פרטי ומוגן, כך אף אחד לא נפגע, וזה גם עוזר לי להגיע לשיח ממקום שקט, סבלני, מבין.

זו התחלה של דרך חדשה - מסלול כתיבה להורים

זה נוגע בך? מענין אותך לשמוע עוד?

כתבו לי, אשמח לשמוע

💚 נטאלי