3 <> כתיבה בהשראת קלפי צילומים ומילים
לאחר שנים של צילום וכתיבה יצרתי סדרת של קלפים כהשראה לכתיבה ושיחה. בתהליך העבודה גיליתי שכתיבה בהשראת צילומים או מילים יכולה לגרות את העולם הפנימי לחשוף ולגלות לנו מה נמצא עכשיו בפנים, הקלפים משמשים כמראה ועוזרים לראות ולהבין מה קיים בנו. 
מצאתי ששילוב בין צילומים של מקומות ורגעים בזמן, יחד עם מילים בודדות או צירופי מילים יוצר גירוי רגשי ומחשבתי המעלה בקלות דברים מן המעמקים באופן  שניתן לראות ולזהות אותם. ומשם באמצעות הכתיבה אפשר לספר לעצמנו על משהו שהתגלה, על משהו שזיהינו שקיים בנו, ובכך להעמיק את הדיאלוג העצמי שלנו ואת ההכרות עם עצמנו.

​​

4 <> כתיבה באמצעות דמיון בזמן הווה
בתהליך שעברתי עם הכתיבה גיליתי שדרך כתיבה בזמן הווה ושימוש בדמיון אפשר ליצור מפגשים עם אנשים מחיינו מהעבר או מההווה, אפשר לבקר במקומות ולעורר זכרונות בצורה מאוד מוחשית וחיה. בכתיבה כזו כל החושים מתעוררים ומשתתפים בחוויה הדמיונית, ריחות, טקסטורות, מראות, צלילים, תחושות, הכל עולה אל פני השטח. 
כל מערכת יחסים וכל מקום שנשים לנגד עינינו בכתיבה כזו יגלו לנו עוד משהו על עצמנו, יעוררו רישומים מן הזיכרון, ישקפו בנו דברים שרצינו לומר ומעולם לא אמרנו, מחשבות שהיו לנו, רגשות ששכחנו מהם ועוד. 
כתיבה כזו מאפשרת לנו להכיר בצדדים שקיימים בנו, וגם לערוך שינוי ברישומי הזיכרון דרך עבודה של דמיון. לדוגמה: אם הגעתי דרך הכתיבה למקום מן העבר ועלה לי זיכרון ילדות עצוב, אני יכולה להיכנס אל הזיכרון, לעורר אותו מחדש בזמן הווה, לחוות אותו שוב דרך הכתיבה והדמיון, ולחולל בו שינוי. באמצעות הדמיון אני יכולה להביא את עצמי של היום להעניק למי שהייתי אז בדיוק את מה שהיה חסר לי - אם זה חיבוק, הקשבה, הבנה, או עזרה. 
כאשר אנחנו כותבות בזמן הווה ונכנסות לדמיון ולזיכרון, דברים נחווים כאילו היו אמיתיים לכל דבר, אין חשיבות לכך שזה קורה בדמיון, כי החוויה עצמה מתרחשת, משפיעה עלינו, ומשנה בנו את הרישומים ואת המטענים הרגשיים. זה כלי מדהים ומאוד עוצמתי בטיפול עצמי דרך כתיבה.